<h1>ספר ערוגת הבושם לרבינו אברהם ב"ר עזריאל רבו של האו"ז — חלק שלישי סימן ע"א</h1>
<h2>דף ג:</h2>
פרט ללילה, [לשון הפייט]. ושל סומא נתרבה מאשר תכסה בה [דברים כ"ב], ואמרי' הת' [מנחות מ"ג ע"א] ומה ראית לרבות כסות סומא ולהוציא כסות לילה מרבה אני כסות סומא שישנה בראייה אצל אחרים ומוציא אני כסות לילה שאינה בראייה אצל אחרים. ולשון תנחומא, או אינו אלא פרט לכסות סומא, חזר ואמר תזכרו, הרי ראייה הרי זכירה, ראייה לרואה, זכירה למי שאינו רואה, פרט ללילה. הך בריית' ר' שמעון היא דתניא בפ"ק דערכי' [ג' ע"ב] הכל חייבין בציצי' וכו' ר' שמעו' פוטר את הנשי' מפני שהיא מצות עשה שהזמ' גרמ', אע"ג דרבים פל' עליה קיימ' לן כוותיה דסתמ' דתלמ' במנחות [מ' ע"ב] ובבמה מדליקין [שבת כ"ה ע"ב] כוותי'. רק אמ' מש' שע' ישנו בגדילים כדאמ' כל שישנו בפ' תאכל דמי. פי' פרט לכסות לילה שאפי' ביום פטור ואסור לישב בה ביום, וכן בשל יום בלילה דתרווייהו חד טעמ' אית להו. אך שמעתי בשם ר"ת, דדווק' של לילה נתמעט' אבל של יום יכול לישב בו גם בלילה אף על גב דלאו זמן מצוה הוא ומביא ראייה מדאמ' בהתכלת [מ' ע"ב] גזיר' משו' כסות לילה ולא קאמ' שמא ישב בו בלילה ש"מ דבשל יום יכול לישב בה בלילה. ויש לדחות דלהכי קאמ' משו' כסות לילה שאפי' בלילה אסור, (ולשון ספר יריאים, פרט לכסות לילה, פי' לכסות יום בלילה) ועוד דסברה תמוהה היא אחרי [שאין] מצות ציצית בלילה היאך ישב בכלאים שלא בזמן מצוה, והכי אמרה בערכין [שם], נהי דאישתרי להו בעידן עבוד' שלא בעידן עבודה לא אישתרי להו, הכי נמי הכא, נהי דאישתרי בזמן מצוה, שלא בזמן מצוה לא אישתרי. ראיתי בסיפרי [במדבר פיס' קט"ו], דשל יום ושל לילה חייבת ודווק' לישב ביום כאשר כתבתי, ולשון ספר יריאים, פרט לכסות לילה, פי' לכסות יום ולילה.
